התערוכות הראשונות שלי הוצגו באולם "בית התרבות" ואולם "יד לבנים" ברחובות. בניגוד לאימרה ש"אין נביא בעירו" – אני דווקא זכיתי להצלחה גדולה בעיר שלי, וציוריי נמכרו כולם. אפשר לומר אפילו נחטפו…

ההד התקשורתי שנוצר למדענית – האמנית, פתח בפני דלתות בארץ ובחו"ל, וכך הוזמנתי להציג בערים נוספות בישראל (יפו, ראשון לציון, תל אביב) ובארה"ב (פיטצבורג ורוצ'סטר-ניו יורק). כאן משובצים ציורים לדוגמא, מתוך התערוכות האלה.

* כדי לצפות בציורים באופן מיטבי, יש ללחוץ על אחד מהם, ואז להשתמש בחיצים שבצדדים, כדי לנוע ימינה או שמאלה.

פרס ראשון בתחרות בינלאומית

בשנת 1989 השתתפתי בתחרות בינלאומית ליצירת כרזה, המבטאת את רוח ארגון הנשים האקדמאיות, שבו אני חברה.

התחרות נערכה בכנס עולמי בהלסינקי, פינלנד, ואני זכיתי במקום הראשון.

הכרזה שלי היא בטכניקה של קולאז', והנושא שלה הוא "אנו עומדות יד ביד".

העיתון "ידיעות אחרונות" ראיין אותי לפני ואחרי התחרות. הכתבות מצורפות פה, וכן כתבה מעיתון שוויצרי בז'נבה, על התחרות והזכייה.

בטקס חגיגי במעמד 1000 נציגים מ-45 מדינות, הוכרזה הזוכה במקום הראשון (אני) על ידי שליפה ממעטפה. נכתב עלי אז, שהבאתי כבוד ויקר למדינת ישראל.