הסגנון הריאליסטי - סוריאליסטי
כאן בדרך כלל ישנה המחשה פלסטית של רעיון. חייב קודם להיות מסר, ורק אז בא הדחף לחפש דרך ציורית להביעו. לפעמים עוברים חודשים עד שהרעיון לובש צורה מוחשית הניתנת לרישום. כשהציור גמור בדמיוני, ועומד לפני בעיני רוחי, רק אז אני מתחילה לרשמו, תחילה על ניר ואחר כך על הבד או העץ. הנחת הצבע היא בשיטה הקלאסית של שכבות רבות דקות ושקופות, תוך עיבוד של אור וצל, וגווני גוונים, עד שהמראה על הבד נראה כמו צילום. תהליך הציור בשיטה זו הוא איטי וממושך. כאשר סוף סוף יש התאמה בין הציור המוגמר לזה שנולד בדמיון, האושר הוא גדול.
סגנון "משחק הצבעים"
זה סגנון שאני פיתחתי והוא מיוחד לי. בציור מופיעות בדרך כלל דמויות של נגנים או ספורטאים (שני התחומים קרובים מאד לליבי ולדרך חיי) כשקווי הרישום זורמים, ונותנים תחושה של תנועה. הציור הוא דו-ממדי, בניגוד לסגנון הקודם התלת-ממדי, והצבעוניות שלו מאד עשירה ועליזה. אני מציירת כל השנים בשני סגנונות אלה באופן מקביל, והם משלימים אחד את השני. שניהם יחד דרושים לי להבעת רעיונותיי, והם כנראה שתי פנים באישיותי.
מתאים לי – כבת מזל תאומים…
מופיעה בלכסיקון אמני ישראל
עורך ההוצאה הוא איתמר יעוז – קסט וכך הוא כותב על הלכסיקון עקד:
מטרתו לספק מידע על אודות מיגוון רחב של אמנים, כשאמות-המידה להכללת האמן בלכסיקון הן: השתייכות לאיגודים מקצועיים, וכן המלצות מפי אנשי מקצוע.